Michael Neuhold Homepage
Startseite >
Vermischtes zur Sprache >
Ivrit Zettelsammlung
Ich habe als Student in den 80er Jahren ein paar Semester biblisches Hebräisch gelernt. Das hebräische Alphabet und die Grundlagen der Sprache kannte ich von daher schon. Für eine Israelreise im Jahr 2018 habe ich dann ein paar Brocken des modernen Hebräisch zu lernen versucht. Hebräisch heißt auf Hebr. עִבְרִית ʿiḇrît, im heutigen Hebr. etwa [ʔiˈvrit] gesprochen. Ivrit bezeichnet daher zumeist modernes Hebr. im Gegensatz zu anderen Sprachstufen dieser Sprache oder zur Sprache an sich. Die diversen Zettel, die ich als Lernhilfe aus Lehrbüchern und Grammatiken zusammengekritzelt habe, sind hier ganz unsystematisch als Starthilfe für weiteres Lernen meinerseits zusammengefasst.
Als ich mich 2018 mit Ivrit beschäftigt habe, war ich zunächst über die Situation auf dem Lehrbuchmarkt überrascht: das Lehrbuch von Langenscheidt war nicht mehr erhältlich. Weder Klett noch Hueber haben diese Lücke gefüllt. Einzig von Cornelsen gab es ein, allerdings mit heißer Nadel gestricktes, Lehrbuch, mit dem ich denn auch begonnen habe. Die übrigen Lehrbücher, die im Netz bezeugt waren, stammen aus mir unbekannten Verlagen. Die Unibibliothek hatte noch ein paar ältere Lehrwerke im Angebot, die man aber auch nicht mehr kaufen kann.
Noch prekärer war die Situation bei den Wörterbüchern. Das Langenscheidt Taschenwörterbuch ist nicht mehr erhältlich. Das Handwörterbuch besteht aus zwei nicht ganz billigen Schwarten, die man schlecht auf Reisen mitnehmen kann. Pons? Fehlanzeige. Ich habe mir dann das Kauderwelsch plus gekauft, ein Mittelding aus Sprachführer und Taschenwörterbuch.
Unvokalisierte Texte werden hochgradig plene geschrieben (besonders augenfällig beim Dual auf יים-). Gibt man die Vokalisation an, dann wird nicht-plene geschrieben (יִם ַ-). So gehen Wörterbücher und auch die meisten Lehrbücher vor. Das Buch von Gilboa verwendet, auch da wo vokalisiert wird, die Pleneschreibung. Ähnlich gilt für den Dageš: Wird vokalisiert, wird auch da dagešiert, wo es für die Aussprache unerheblich ist. Gilboa dagešiert meist nur dann, wenn es ausspracherelevant ist (also bei בכפ im Wortinneren, wo plosive Aussprache gefordert ist). Wollte man ganz korrekt sein, müsste man immer zwei Schreibungen bieten, die vokalisierte und die unvokalisierte. Darauf habe ich hier verzichtet. Je nach Quelle finden sich daher im folgenden teils die (korrekteren) nicht-plene geschriebenen Formen, teils aber auch plene Formen trotz Vokalisation.
Was in den meisten Lehrbüchern fehlt, ist die durchgehende Angabe der Betonung. Die Faustregel ist, dass die Mehrzahl der Wörter endbetont ist. Ausgenommen sind u.a. die Segolata (zweisilbige Subst. mit der Vokalfolge é-e, ó-e, á-i), die fem. Part. auf é-et, der Dual auf -ájim, viele Fremdwörter und Eigennamen, und auch sonst eine ganze Menge mehr.
Zahlen und Beispiele aus Blohm/Stillmann. In den Beispielen habe ich in einigen Fällen die Vokalisierung korrigiert.
allein und mit fem. |
mit mask. | |||
0 | אֶ֫פֶס | ʔéfes | ds. | |
1 | אַחַת | ʔaχát | אֶחָד | ʔeχád |
2 | שְׁתַּיִם, cs. שְׁתֵּי | ʃtáim, ʃté | שְׁנַיִם, cs. שְׁנֵי | ʃnáim, ʃné |
3 | שָׁלוֺשׁ | ʃloʃá | שְׁלוֺשָׁה | ʃalóʃ |
4 | אַרְבַּע | ʔarbáʔ | אַרְבָּעָה | ʔarbaʔá |
5 | חָמֵשׁ | χameʃ | חֲמִשָּׁה | χamiʃá |
6 | שֵׁשׁ | ʃeʃ | שִׁשָּׁה | ʃiʃá |
7 | שֶׁ֫בַע | ʃévaʔ | שִׁבעָה | ʃivʔá |
8 | שְׁמוֹ֫נֶה | ʃmóne | שְׁמוֺנָה | ʃmoná |
9 | תֵּ֫שַׁע | téʃaʔ | תִּשְׁעָה | tiʃʔá |
10 | עֶ֫שֶׂר | ʔéser | עֲשָׂרָה | ʔasará |
11 | אַחַת־עֶשְׂרֵה | ʔaχát ʔesré | אַחַד־עָשָׂר | ʔaχád ʔasár |
12 | שׁתֵּים־עֶשְׂרֵה | ʃtem ʔesré | שְׁנֵים־עָשָׂר | ʃnem ʔasár |
13 | שְׁלוֺשׁ־עֶשְׂרֵה | ʃloʃ ʔesré | שְׁלוֺשָׁה־עָשָׂר | ʃloʃá ʔasár |
14 | אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה | ʔarbáʔ ʔesré | אַרְבָּעָה־עָשָׂר | ʔarbaʔá ʔasár |
15 | חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה | χaméʃ ʔesré | חֲמִשָּׁה־עָשָׂר | χamiʃá ʔasár |
16 | שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה | ʃeʃ ʔesré | שִׁשָּׁה־עָשָׂר | ʃiʃá ʔasár |
17 | שְׁבַע־עֶשְׂרֵה | ʃ(e)vaʔ ʔesré | שִׁבעָה־עָשָׂר | ʃivʔá ʔasár |
18 | שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה | ʃ(e)moné ʔesré | שְׁמוֺנָה־עָשָׂר | ʃ(e)moná ʔasár |
19 | תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה | tʃaʔ ʔesré | תִּשְׁעָה־עָשָׂר | tiʃʔá ʔasár |
20 | עֶשְׂרִים | ʔesrím | ds. | |
21 | עֶשְׂרִים וְאֶחָד | ʔesrím weʔeχád | עֶשְׂרִים וְאַחַת | ʔesrím weʔaχát |
22 | עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִים | ʔesrím u-ʃnáim | עֶשְׂרִים וּשְׁתַיִים | ʔesrím u-ʃtáim |
23 | עֶשְׂרִים וּשְׁלוֺשָׁה | ʔesrím u-ʃloʃá | עֶשְׂרִים וְשָׁלוֺשׁ | ʔesrím we-ʃalóʃ |
24 | עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה | ʔesrím we-ʔarbaʔá | עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע | ʔesrím we-ʔarbáʔ |
25 | עֶשְׂרִים וְחֲמִישָׁה ?? | ʔesrím we-χamiʃá | עֶשְׂרִים וָחֲמֵשׁ | ʔesrím wa-χaméʃ |
26 | ʔesrím we-ʃiʃá | ʔesrím we-ʃéʃ | ||
27 | ʔesrím we-ʃivʔá | ʔesrím we-ʃévaʔ | ||
28 | ʔesrím u-ʃmoná | ʔesrím u-ʃmoné | ||
29 | ʔesrím we-tiʃʔá | ʔesrím we-téʃaʔ |
Die Formen der linken Spalte werden beim Zählen, für (Haus-, Telefon-)Nummern, sowie für Zahlangaben mit fem. Subst. verwendet. Da שָׁעָה „Stunde“ und שָׁנָה „Jahr“ fem. sind, werden diese Formen auch für Uhrzeit und Alter gebraucht.
.מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֺן שֶׁלִּי הוּא שֵׁשׁ שְׁתַּיִם אַרְבַּע שֵׁשׁ שְׁמוֹ֫נֶה שֶׁ֫בַע שָׁלוֺשׁ | Meine Telefonnummer ist 6246873. |
?מָה הַשָּׁעָה | (Was ist die Stunde=) Wie spät ist es? |
… ,הַשָּׁעָה אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֺשׁ | Es ist ein, zwei, drei, … Uhr |
?בְּאֵיזוֺ שָׁעָה | Um wieviel Uhr? |
… ,בְּשָׁעָה אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֺשׁ | Um ein, zwei, drei, … Uhr. |
.(הוּא בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה (שָׁנִים | Er ist ein Sohn von 15 (Jahren) = Er ist 15 (Jahre alt). |
.(הִיא בַּת שֶׁ֫בַע (שָׁנִים | Sie ist eine Tochter von 7 (Jahren) = Sie ist 7 (Jahre alt). |
Die Formen der rechten Spalte werden für Zahlangaben mit mask.
Subst. verwendet
Umgangssprachlich werden bei den Zahlen 11 bis 19 oft auch für mask. Subst.
die Formen der linken Spalte (־עֶשְׂרֵה) verwendet.
אַחַת/אֶחָד stehen nach dem Subst. | |||
יַלְדָּה אַחַת | ein Mädchen | סְטוּדֶנְט אֶחָד | ein Student |
Das Zahlwort für „zwei“ steht im St.constr. שְׁתֵּי/שְׁנֵי | |||
שְׁתֵּי סְטוּדֶנְטִיּוֺת | zwei Studentinnen | שְׁנֵי סְטוּדֶנְטִים | zwei Studenten |
Die übrigen Zahlwörter stehen vor dem Subst. im Pl. | |||
שָׁלוֺשׁ דִּירוֺת | drei Wohnungen | שְׁלוֺשָׁה סְפָרִים | drei Bücher |
אַרְבַּע אֲרְצוֺת | vier Länder | אַרְבָּעָה חֲדָרִים | vier Zimmer |
חָמֵשׁ שָׁעוֺת | fünf Stunden | חֲמִשָּׁה כִּסְאוֺת | fünf Stühle |
שִׁשָּׁה מוֺרִים | sechs Lehrer | ||
שִׁבעָה יָמִים | sieben Tage | ||
שְׁמוֺנָה תַּלְמִידִים | acht Schüler | ||
תִּשְׁעָה שֻׁלְחָנוֺת | neun Tische | ||
עֶ֫שֶׂר דַּקּוֺת | zehn Minuten | עֲשָׂרָה אֲרוֺנוֺת | zehn Schränke |
30 | שְׁלוֺשִׁים | ʃloʃím |
40 | אַרְבָּעִים | ʔarbaʔím |
50 | חֲמִשִּׁים | χamiʃím |
60 | שִׁשִּׁים | ʃiʃím |
70 | שִׁבְעִים | ʃivʔím |
80 | שְׁמוֺנִים | ʃmoním |
90 | תִּשְׁעִים | tiʃʔím |
100 | מֵאָה | meʔá |
200 | מָאתַיִם | matáim |
300 | שְׁלוֺשׁ־מֵאוֺת | ʃ(e)lóʃ meʔót |
400 | אַרְבַּע־מֵאוֺת | ʔarbáʔ meʔót |
500 | חֲמֵשׁ־מֵאוֺת | χaméʃ meʔót |
600 | שֵׁשׁ־מֵאוֺת | ʃeʃ meʔót |
700 | שְׁבַע־מֵאוֺת | ʃvaʔ meʔót |
800 | שְׁמוֺנֶה־מֵאוֺת | ʃmóne meʔót |
900 | תְּשַׁע־מֵאוֺת | tʃaʔ meʔót |
1000 | אֶלֶף | ʔélef |
2000 | אַלְפַּיִם | ʔalpáim |
3000 | שְׁלוֺשֶׁת־אֲלָפִים | ʃlóʃet ʔalafím |
4000 | אַרְבַּעַת־אֲלָפִים | ʔarbaʔát ʔalafím |
5000 | חֲמֵשֶׁת־אֲלָפִים | χaméʃet ʔalafím |
6000 | שֵׁשֶׁת־אֲלָפִים | ʃéʃet ʔalafím |
7000 | שִׁבְעַת־אֲלָפִים | ʃivát ʔalafím |
8000 | שְׁמוֺנַת־אֲלָפִים | ʃ(e)monát ʔalafím |
9000 | תִּשְׁעַת־אֲלָפִים | tiʃʔát ʔalafím |
10.000 | עֲשֶׂרֶת־אֲלָפִים | ʔaséret ʔalafím |
Bei den vollen Zehnern, Hundertern, Tausendern wird das Geschlecht nicht unterschieden. Das Subst. steht in der Regel im Pl. Das Wort Schekel kann wahlweise im Sg. oder Pl. stehen. Ähnlich die Maßangaben Meter (מֶטֶר oder מֶטְרִים) und Tonne (טוֺנָה oder טוֺנוֺת). Dagegen in der Regel גְּרַם und קִילוֺגְרַם.
עֶשְׂרִים סְטוּדֶנְטִיּוֺת | zwanzig Studentinnen | עֶשְׂרִים סְטוּדֶנְטִים | zwanzig Studenten |
חֲמִשִּׁים מוֺרוֺת | fünfzig Lehrerinnen | חֲמִשִּׁים מוֺרִים | fünfzig Lehrer |
מֵאָה חַלּוֺנוֺת | hundert Fenster | ||
מָאתַיִם מוֺרִים | zweihundert Lehrer | ||
חֲמֵשׁ־מֵאוֺת תַּלְמִידוֺת | fünfhundert Schülerinnen | חֲמֵשׁ־מֵאוֺת תּוֺשָׁבִים | fünfhundert Einwohner |
11.000 | אַחַד־עָשָׂר אֶלֶף |
20.000 | עֶשְׂרִים אֶלֶף |
100.000 | מֵאָה אֶלֶף |
300.000 | שְׁלוֺשׁ־מֵאוֺת אֶלֶף |
3 Mio | שְׁלוֺשָׁה מִילְיוֺן |
11 Mio | אַחַד־עָשָׂר מִילְיוֺן |
5 Mia | חֲמִשָּׁה מִילְיָרְד |
20 Mia | עֶשְׂרִים מִילְיָרְד |
Ab 11.000 wird für „tausend“ der Sg. אֶלֶף verwendet. „Million“ heißt מִילְיוֺן, „Milliarde“ מִילְיָרְד. Beide Wörter bleiben immer unverändert.
שְׁלוֺשִׁים אֶלֶף נָשִׁים | dreihunderttausend Frauen | ||
תְּשַׁע־מֵאוֺת אֶלֶף שֶׁקֶל/שְׁקָלִים | neunhunderttausend Schekel |
Zusammengesetzte Zahlen ab 21 werden gebildet durch Anreihung von der größten zur kleinsten Einheit. Einer stehen daher nach den Zehnern. Vor der letzten Zahl steht וְ „und“ (וּ vor Schwa, וַ vor vor Chatef Pátach, וָ vor שֶׁ֫בַע und תֵּ֫שַׁע).
עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְטוּדֶנְטִים | vierundzwanzig Studenten |
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְטוּדֶנְטִיּוֺת | vierundzwanzig Studentinnen |
מֵאָה שְׁלוֺשִׁים וְחָמֵשׁ דִּירוֺת | 135 Wohnungen |
שְׁלוֺשֶׁת אֲלָפִים חֲמֵשׁ מֵאוֺת שְׁמוֺנִים וְשִׁשָּׁה תּוֺשָׁבִים | 3586 Einwohner |
אַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף תְּשַׁע־מֵאוֺת שִׁשִּׁים וְשִׁבעָה שֶׁקֶל/שְׁקָלִים | 46.967 Schekel |
Das folgende aus Gilboa und Lavi Handwb.
Mask. | Fem. | |
erster | רִאשׁוֺן | רִאשׁוֺנָה |
zweiter | שֵׁנִי | שֵׁנִית |
dritter | שְׁלִישִׁי | שְׁלִישִׁית |
vierter | רְבִיעִי | רְבִיעִית |
fünfter | חֲמִישִׁי | חֲמִישִׁית |
sechster | שִׁשִּׁי | שִׁשִּׁית |
siebenter | שְׁבִיעִי | שְׁבִיעִית |
achter | שְׁמִינִי | שְׁמִינִית |
neunter | תְּשִׁיעִי | תְּשִׁיעִית |
zehnter | עֲשִׂירִי | עֲשִׂירִית |
elfter | הַאַחַד־עָשָׂר | הָאַחַת־עֶשְׂרֵה |
zwanzigster | הָעֶשְׂרִים | |
hundertster | הַמֵּאָה | |
tausendster | הָאֶלֶף |
Mask. | Fem. | Dt. | |
---|---|---|---|
1. Sg. | אֲנִי | ich | |
2. | אַתָּה | אַתְּ | du |
3. | הוּא | הִיא | er, sie |
1. Pl. | אֲנַחְנוּ | wir | |
2. | אַתֶּם | אַתֶּן | ihr |
3. | הֵם | הֵן | sie |
Aus Blohm/Stillmann.
לְ | שֶׁ ּ+לְ | בְּ | אֶת | כֹּל/כָּל | אִשָּׁה | שֵׁם | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1. Sg. | לִי | שֶׁלִּי | בִּי | אוֺתִי | כֻּלִּי | אִשְׁתִּי | שְׁמִי |
2. Sg. m. | לְךָ | שֶׁלְּךָ | בְּךָ | אוֺתְךָ | כֻּלְּךָ | אִשְׁתְּךָ | שִׁמְךָ |
2. Sg. f. | לָךְ | שֶׁלָּךְ | בָּךְ | אוֺתָךְ | כֻּלֵּךְ | שְׁמֵךְ | |
3. Sg. m. | לוֺ | שֶׁלּוֺ | בּוֺ | אוֺתוֺ | כֻּלּוֺ | אִשְׁתּוֺ | |
3. Sg. f. | לָהּ | שֶׁלָּהּ | בָּהּ | אוֺתָהּ | כֻּלָּהּ | ||
1. Pl. | לָנוּ | שֶׁלָּנוּ | בָּנוּ | אוֺתָנוּ | כֻּלָּנוּ | ||
2. Pl. m. | לָכֶם | שֶׁלָּכֶם | בָּכֶם | אֶתְכֶם | כֻּלְּכֶם | ||
2. Pl. f. | לָכֶן | שֶׁלָּכֶן | בָּכֶן | אֶתְכֶן | כֻּלְּכֶן | ||
3. Pl. m. | לָהֶם | שֶׁלָּהֶם | בָּהֶם | אוֺתָם | כֻּלָּם | ||
3. Pl. f. | לָהֶן | שֶׁלָּהֶן | בָּהֶן | אוֺתָן | כֻּלָּן |
לִי: „mir, zu mir, für mich“
שֶׁלִּי: „(was mir [gehört]=) mein“
בִּי: „in mir, durch mich“
אוֺתִי: „mich“
כֻּלִּי: „ich ganz“, כֻּלָּנוּ „wir alle“
שְׁמִי: „mein Name (ist)“, „ich heiße“
Aus dem Internet.
Mask. mit Pl. auf וֺת-:
שֻׁלְחָן, cs. שֻׁלְכַן | שֻׁלְחָנוֺת | Tisch |
לַילָה | לֵילוֹת | Nacht |
רְחוֹב | רְחוֹבוֹת | Straße |
אָב | אָבוֺת, cs. אֲבוֺת | Vater |
מָקוֺם | מְקוֺמוֺת | Ort, Platz, Stelle |
שֵׁם | שְׁמוֺת | Name |
קוֺל | קוֺלוֺת | Stimme |
עוֺר | עוֺרוֺת | Haut, Leder |
לֵבָב ,לֵב | (לְבָבוֺת (לִבּוֺת | Herz |
פְרִי | פֵּרוֺת | Frucht, Pl. Obst |
חֲלוֺם | חֲלֹמוֺת | Traum |
Fem. mit Pl. auf ים-ִ:
שָׁנָה, cs. שְׁנַת | שָׁנִים, cs. שְׁנֵי | Jahr |
אִשָּׁה | נָשִׁים | Frau |
מִלָּה | מִלִּים | Wort |
עִיר | עָרִים | Stadt |
אֶבֶן | אֲבָנִים | Stein |
Weitere unregelmäßige Pluralia:
אִישׁ m | אֲנָשִׁים | Mann, Mensch |
אוֺת f | אוֺתִיוֺת | Buchstabe |
גָּדוֺל gadól |
גְּדוֺלָה gdolá |
גְּדוֺלִים gdolím |
גְּדוֺלוֺת gdolót |
groß |
קָטָן | קְטַנָה | קְטַנִים | קְטַנוֺת | klein |
יָפֶה | יָפָה | יָפִים | יָפוֺת | schön (auch atl. „schön; gut“) |
מְכוֺעָר | מְכוֺעֶ֫רֶת | מְכוֺעָרִים | מְכוֺעָרוֺת | hässlich |
נִפְלָא | נִפְלָאָה | נִפְלָאִים | נִפְלָאוֺת | großartig |
גָּבוֺהַ gavóa |
גְּבוֺהָה gvohá |
גְּבוֺהִים | גְּבוֺהוֺת | hoch, (hochgewachsen:) groß |
קָשֶׁה | קָשָׁה | קָשִׁים | קָשׁוֺת | schwer |
פָּתוּח patúaχ |
פְּתוּחָה ptuχá |
פְּתוּחִים | פְּתוּחוֺת | geöffnet |
סָגוּר | סְגוּרָה | סְגוּרִים | סְגוּרוֺת | geschlossen |
עתִּיק | עתִּיקָה | עתִּיקִים | עתִּיקוֺת | alt, historisch |
רוֺפֵא rofé |
רוֺפְאָה rofʔá |
רוֺפְאִים | רוֺפְאוֺת | Arzt, Ärztin (eigentl. Part. v. לְרַפֵּא „heilen“) |
מוֺרֶה | מוֺרָה | מוֺרִים | מוֺרוֺת | Lehrer, -in (eigentl. Part. v. לְהוֺרוֺת „unterweisen“, Hi. v. ירה) |
פּוֺעֵל | פּוֺעֶ֫לֶת | Arbeiter, -in (eigentl. Part. v. פעל „tun, machen“; vgl. מִפְעָל „Betrieb“) | ||
אָדֹם | אֲדֻמָּה | rot | ||
קָצָר | קְצָרָה | kurz | ||
אָרֹךְ aroχ |
אֲרֻכָּה aruka |
lang | ||
מוּקְדָם | מוּקְדֶ֫מֶת | früh | ||
מְאוּחָר | מְאוּחֶ֫רֶת | spät | ||
נָמוּךְ | נְמוּכָה | נְמוּכִים | נְמוּכוֺת | niedrig, klein |
שָׁמֵן | שְׁמֵנָה | שְׁמֵנִים | שְׁמֵנוֺת | dick |
רָזֶה | רָזָה | רָזִים | רָזוֺת | mager, schlank |
נֶחְמָד | נֶחְמָדָה | נֶחְמָדִים | נֶחְמָדוֺת | nett, hübsch |
בָּהִיר | בְּהִירָה | בְּהִירִים | בְּהִירוֺת | hell |
כֵּהֶה | כֵּהָה | כֵּהִים | כֵּהוֺת | dunkel |
צוֺדֵק | צוֺדֶקֶת | recht habend | ||
יָרוֺק | grün (vgl. יְרָקוֺת „Gemüse“) | |||
צָהוֺב | gelb (atl. צָהֹב „goldgelb, glänzend“, Lev 13,30ff) | |||
שָׁחוֺר | schwarz (atl. שָׁחֹר) | |||
וָרוֺד | rosa (וֶרֶד, Pl. וְרָדִים „Rose“) | |||
מָלוּחַ | salzig (zu מֶלַח „Salz“) | |||
מָתוֺק | süß | |||
קָרוֺב | nah | |||
רָחוֺק | weit, weit entfernt |
Als Lernender beginnt man mit dem Präsens. Das ist aber genaugenommen das Partizip, also eine Nominalform, bei der nicht Personen, sondern Geschlechter unterschieden werden. „Ich lerne“ heißt auf Hebr. אֲנִי לוֺמֵד, wörtl. „ich (erg. bin) lernend (od. ein Lernender)“. Eine zweite wichtige Form ist der Infinitiv. Aufgrund der hebr. Silbenregeln ergibt sich bei vielen Wörtern ein Wechsel zwischen spirantischer und plosiver Aussprache: Inf. לִמְכּוֺר li-mkór, Mask. Sg. מוֺכֵר moχér.
Formen, die ich in keinem Lehrbuch gesehen und daher analog gebildet habe, sind entweder mit ? oder kleinerer Schrift kenntlich gemacht. Bei Analogiebildungen kann man sich nämlich oft täuschen.
Gramm. | Wz. | Inf. | Mask. Sg. | Fem. Sg. | Mask. Pl. | Fem. Pl. | Dt. Bedeutung | Anmerkung |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
למד | לִלְמוֺד li-lmod |
לוֺמֵד loméd |
לוֺמֶדֶת lomédet |
לוֺמְדִים lomdím |
לוֺמְדוֺת lomdót |
lernen | ||
לבשׁ | לִלְבּוֺשׁ li-lbóʃ |
לוֺבֵשׁ lovéʃ |
לוֺבֶשֶׁת lovéʃet |
לוֺבְשִׁים lovʃím |
לוֺבְשׁוֺת lovʃót |
tragen (Kleidung) | AT: „anziehen, sich bekleiden“ | |
רשׁם | לִרְשׁוֺם | רוֺשֵׁם | רוֺשֶׁ֫מֶת | רוֺשְׁמִים | רוֺשְׁמוֺת | aufschreiben, niederschreiben | AT: nur Pt. Pass. רָשׁוּם „aufgeschrieben“ | |
זכר | לִזכּוֺר li-zkór |
זוֺכֵר zoχér |
זוֺכֶרֶת zoχéret |
זוֺכְרִים zoχrím |
זוֺכְרוֺת zoχrót |
sich erinnern | AT: ds. | |
מכר | לִמְכּוֺר li-mkór |
מוֺכֵר moχér |
מוֺכֶרֶת moχéret |
מוֺכְרִים moχrím |
מוֺכְרוֺת moχrót |
verkaufen; subst. Verkäufer, -in | AT: ds. | |
II Waw | גור | לׇגוּר | גָּר | גָּרָה | גָּרִים | גָּרוֺת | wohnen | AT: „als Gast/Fremdling wohnen, sich aufhalten“ |
III He | רצה | לִרְצוֺת | רוֺצֶה | רוֺצָה | רוֺצִים | רוֺצוֺת | möchten, wollen (+ Subst., Inf.) | |
I+II Gutt. | אהב | לֶאֱהוֺב le-ʔehóv |
אוֺהֵב ʔohév |
אוֺהֶבֶת ʔohévet |
אוֺהֲבִים ʔohavím |
אוֺהֲבוֺת ʔohavót |
lieben, mögen (+ Subst., Inf.) | |
Adj. | צרך | - | צָרִיךְ | צְרִיכָה | צְרִיכִים | צְרִיכוֺת | brauchen, müssen (+ Subst., Inf.) | |
Piʿel | דבר | לְדַבֵּר | מְדַבֵּר medaber |
מְדַבֶּרֶת | מְדַבְּרִים medabrim |
מְדַבְּרוֺת | sprechen | |
III He | ראה | לִרְאוֺת | רוֺאֶה | רוֺאָה | רוֺאִים | רוֺאוֺת | sehen | |
Piʿel | טִיֵּל | לְטַיֵּל | מְטַיֵּל | מְטַיֶּלֶת | מְטַיְּלִים metajlím |
מְטַיְּלוֺת | reisen; spazieren gehen | unpunktiert mit יי geschrieben; Subst. טִיּוּל „Reise; Spaziergang“; AT: „schleudern, werfen“ (nur Pilp. u. Hi/Ho) |
Piʿel | חפשׂ | לְחַפֵּשׂ? | מְחַפֵּשׂ | מְחַפֶּשֶׂת | מְחַפְּשִים meχapsím |
מְחַפְּשׂוֺת | suchen | AT: „forschen, suchen“ |
I Jod | יכל | יׇכוֺל jaχól |
יְכוֺלָה jeχolá |
יְכוֺלִים | יְכוֺלוֺת | können | ||
I Gutt. | אכל | לֶאֱכוֺל | אוֺכֵל | אוֺכֶלֶת | אוֺכְלִים | אוֺכְלוֺת | essen | Subst. אוֺכֶל „Essen“ |
III He | שׁתה | לִשְׁתוֺת | שׁוֺתֶה | שׁוֺתָה | שׁוֺתִים | שׁוֺתוֺת | trinken | |
I Jod | ישׁב | לָשֶׁבֶת la-ʃévet |
יוֺשֵׁב | יוֺשֶׁבֶת | יוֺשְׁבִים | יוֺשְׁבוֺת | sitzen | AT: „sitzen, bleiben, wohnen“ |
ידע | לָדַעַת | יוֺדֵעַ | יוֺדַעַת | יוֺדְעִים | יוֺדְעוֺת | kennen | ||
I h | הלך | לָלֶכֶת la-léχet |
הוֺלֵךְ holéχ |
הוֺלֶכֶת holéχet |
הוֺלְכִים holχím |
הוֺלְכוֺת holχót |
gehen | |
I gutt. + III h | עלה | לַעֲלוֺת la-ʔalot |
עוֺלֶה | עוֺלָה | עוֺלִים | עוֺלוֺת | steigen, hinaufgehen; nach Israel einwandern; kosten (Preis, wie engl. amount) | AT: „hinaufgehen, -steigen“ |
I j | ירד | לָרֶדֶת la-rédet |
יוֺרֵד | יוֺרֶדֶת | יוֺרְדִים | יוֺרְדוֺת | sinken, hinuntergehen | |
I gutt. + III h | עשׂה | לַעֲשׂוֺת la-ʔasot |
עוֺשֶׂה | עוֺשָׂה | עוֺשִׂים | עוֺשׂוֺת | tun, machen | |
Hifʿīl | רגשׁ? | לְהַרְגִישׁ | מַרְגִישׁ | מַרְגִישָׁה | מַרְגִישִׁים | מַרְגִישׁוֺת | (sich) fühlen | aram.? |
II gutt. | רחץ | לִרְחוֺץ li-rχóts |
רוֺחֵץ roχéts |
רוֺחֶצֶת roχétset |
רוֺחֲצִים roχatsím |
רוֺחֲצוֺת roχatsót |
waschen | |
III Ajin | שׁמע | לִשְׁמוֺעַ li-ʃmóaʔ |
שׁוֺמֵעַ ʃoméaʔ |
שׁוֺמַעַת ʃomáʔat |
שׁוֺמְעִים ʃomʔím |
שׁוֺמְעוֺת ʃomʔót |
hören | |
III Ajin | נסע | לִנְסוֺעַ | נוֺסֵעַ | נוֺסַ֫עַת | נוֺסְעׅים | נוֺסְעוֺת | fahren, reisen (+ לְ nach) | AT: „aufbrechen, weiterziehen“ |
לקח | לַקַחַת | לוֺקֵחַ | לוֺקַחַת | לוֺקְחִים | לוֺקְחוֺת | nehmen | ||
Piʿel | נסה | לְנַסּוֺת | מְנַסֶּה | versuchen, probieren | ||||
I gutt. | עזר | לַעֲזוֺר | עוֺזֵר | עוֺזֶרֶת | עוֺזְרִים | עוֺזְרוֺת | helfen (+ לְ jmd.) | |
III He | קנה | לִקְנוֺת | קוֺנֶה | קוֺנָה | קוֺנִים | קוֺנוֺת | kaufen | AT: „erwerben, kaufen“ |
III He | שׂחה | לִשְׂחוֺת | שׂוֺחֶה? | schwimmen | ||||
Piʿel | שׁלם | לְשַׁלֵּם | מְשַׁלֵּם | מְשַׁלֶּמֶת | מְשַׁלְּמִים | מְשַׁלְּמוֺת | bezahlen | |
Piʿel | חכה | לְחַכּוֺת | מְחַכֶּה | warten (+ לְ auf) | ||||
II Waw | בוא | לָבוֺא | בָּא | בָּאָה | בָּאִים | בָּאוֺת | kommen | |
בין | לְהָבִין | מֵבִין | מְבִינָה | מְבִינִים | מְבִינוֺת | verstehen | ||
III Alef | מצא | לִמְצוֺא li-mtsó |
מוֺצֵא motsé |
מוֺצֵאת motsét |
מוֺצְאִים motsʔím |
מוֺצְאוֺת motsʔót |
finden | AT: ds. |
III Alef | קרא | לִקְרוֺא | lesen | AT: „rufen, nennen; laut (vor)lesen“ | ||||
I Jod + III Alef | יצא | לָצֵאת la-tset |
herausgehen, -kommen | AT: ds | ||||
Piʿel | בקשׁ | לְבַקֵּשׁ | מְבַקֵּשׁ | מְבַקֶּשֶׁת | מְבַקְּשִׁים | מְבַקְּשׁוֺת | bitten; möchten | vgl. בַּקָּשָׁה „Wunsch, Bitte“, בְּבַקָּשָׁה „bitte“); AT: „suchen“ |
אֶפשָׁר | (es ist) möglich (+ Inf.) | |||||||
Hitpaʿel | צער | לְהִצְטַעֵר | מִצְטַעֵר | מִצְטַעֶרֶת | מִצְטַעֲרִים | מִצְטַעֲרוֺת | bedauern, leid tun | |
שׁאל | לִשְׁאוֺל | fragen | ||||||
נתן | לַתֵת | geben | ||||||
I Gutt. | עבד | לַעֲבוֺד | עוֺבֵד | עוֺבֶדֶת | עוֺבְדִים | עוֺבְדוֺת | arbeiten | AT: ds; vgl. עֲבוֺדָה „Arbeit“ |
Piʿel | למד | לְלַמֵּד | מְלַמֵּד | מְלַמֶּדֶת | מְלַמְּדִים | מְלַמְּדוֺת | lehren | AT: ds. |
III Alef | שׂנא | לִשְׂנוֺא | שׂוֺנֵא | שׂוֺנֵאת | שׂוֺנְאִים | שׂוֺנְאוֺת | hassen | AT: ds. |
Piʿel | בקר | לְבַקֵּר | מְבַקֵּר | מְבַקֶּרֶת | מְבַקְּרִים | מְבַקְּרוֺת | besuchen; kritisieren; subst. Besucher; Kritiker | AT: „untersuchen, betrachten; nach etw. sehen; überlegen“ |
Piʿel | מהר | לְמַהֵר | מְמַהֵר | מְמַהֶרֶת | מְמַהֲרִים memaharim |
מְמַהֲרוֺת | sich beeilen | AT: „eilen, beschleunigen“ |
מִי | wer? |
אֵת מִי | wen? |
מַה ּ,מָה | was? (Subj. + Obj.) |
אֵיזֶה (Sg. + Pl., f. Sg. manchmal אֵיזוֺ) | welcher? |
אֵיפֹה | wo? |
לְאָן | wohin? |
אָנָה ,אָן | wo? wohin? |
מֵאַיִן | woher? |
מֵאֵיפֹה | von wo? |
אֵיךְ | wie? |
כַּמָּה | wieviel? einige (AT: כַּמֶּה, כַּמָּה „wie groß, wieviel“); laut Strauss [ˈkama] |
מָתַי | wann? |
לָמָּה | warum? |
מַדּוּעַ | warum? |
בַּת כַּמָּה ,בֶּן כַּמָּה | wie alt? |
Wenn man zuerst biblisches Hebr. gelernt hat, fragt man sich bei vielen Wörtern natürlich, ob es die im AT auch schon gibt bzw. wo sie herkommen. Soweit der etymologische Zusammenhang nicht ohnehin evident ist, stammen die Etymologien aus dem Comprehensive Etymological Dictionary von Ernest Klein.
צָפוֺן | Norden | AT: „Norden, Nordwind“ |
דָּרוֺם | Süden | AT: „Süden, Südwind“ |
מִזְרָח | Osten | AT: „Osten, Sonnenaufgang“ |
מַעֲרָב | Westen | AT: „Westen, Sonnenuntergang“, vgl. עֶרֶב „Abend“ |
מֶלַךְ | Salz | vgl. יָם הַמֶּלַח „Salzmeer“ = Totes Meer |
סוּכָּר | Zucker | a.d. Arab. |
מׇרׇק, cs. מְרַק | Suppe | AT: „Brühe“ |
שָׁעָה | Stunde | bibl.-aram. ds. |
דַּקָּה | Minute | < arab. daqīqa ds. |
שָׁעוֺן | Uhr | geprägt von Eliezer ben Yehudah, aus שָׁעָה + Suffix וֺן- |
זְמַן | Zeit | AT: זְמָן, bibl.-aram. זְמַן ds. |
גְּלִידָה | Eiscreme | geprägt von Eliezer ben Yehudah, zu גְּלִיד „Eis“ |
חָלָב, cs. חֲלֵב | Milch | AT ds. |
גְּבִינׇה | Käse | AT nur Hi 10,10 |
חֶמְאָה | Butter | AT ds. |
קַצֶפֶת | Schlagobers | |
פֵּירוֺת m. | Früchte, Obst | neu gebildeter Pl. v. פְרִי „Frucht“ |
יְרָקוֺת | Gemüse | |
א֫וֺכֶל | Essen | |
אָבִיב | Frühling | vgl. Tel Aviv, AT: „reifende Ähren“ |
קַיִץ | Sommer | AT ds. |
סְתָו | Herbst | [staw], AT nur Hld 2,11: סְתָו, Qere סְתָיו „Winter, Regenzeit“; bibelwissenschaft.de schreibt סְתוֺ (ist nicht in meinen Wörterbüchern) |
חוֺרֶף | Winter | AT: חֹ֫רֶף „Herbst, Winter“ |
אֶתְמוֺל | gestern | AT ds. |
הַיּוֺם | heute | AT ds., vgl. engl. to-day |
מָחָר | morgen | AT ds. |
יוֺם רִאשׁוֺן | (1. Tag=) Sonntag | |
יוֺם שֵׁנִי | (2. Tag=) Montag | |
יוֺם שְׁלִישִׁי | (3. Tag=) Dienstag | |
יוֺם רְבִיעִי | (4. Tag=) Mittwoch | |
יוֺם חֲמִישִׁי | (5. Tag=) Donnerstag | |
יוֺם שִׁשִּׁי | (6. Tag=) Freitag | |
שַׁבָּת | Sabbat, Samstag | |
מָלוֺן | Hotel | AT: „Nachtlager, Quartier“ |
בַּנְק | Bank (Kreditinstitut) | it. banca „Tisch (des Geldwechslers)“ |
מוּזֵיאוֺן | Museum | |
תֵּאַטְרוֺן | Theater | |
דּוֺאַר | Post | von aram. דַּוָּאר „Postbote, Briefträger“, v. דור „herumziehen, hausieren“ |
חָנוּת | Geschäft | AT: „Gewölbe, Zelle“ |
שֵׁירוּתִים | Toiletten | wörtl. „Dienste“ (wie ital. servizi „Toiletten“), Pl. v. שֵׁרוּת „(Tempel-)Dienst, Unterstützung“, zu שׁרת Pi. „dienen“ |
מִסְעָדָה | Restaurant | geprägt von Eliezer ben Yehuda, aus Lokalprefix מִ- und der Wurzel סעד „stärken, erquicken, speisen“ |
מִשְׂרָד | Büro | geprägt von Eliezer ben Yehuda, aus Lokalprefix מִ- und einer Wurzel שׂרד „dienen“, im AT allerdings nur mit der Bedeutung „entfliehen“ |
בּיֵת סֵפֶר | Schule | |
רְחוֺב | Straße | AT: „Platz, Straße“ |
חוֺף | Strand | AT: „Ufer, Gestade“ |
כְּתוֺבָה | Anschrift, Adresse | |
קוֺלְנוֺעַ | Kino | aus קוֺל „Ton“ und Inf. נוֺעַ „sich bewegen“ |
סֶרֶט | Film; Band | |
טֶלֶוִיזְיׇה | Fernseher | [-ˈwizja] |
קוֺדֶם | vorher, zuerst | |
אַחֲרֵי זֶה | danach | |
אַחַר כָּךְ | dann, später | |
כָּאן | hier | |
מְכוֺנִית | Auto | geprägt von Ithamar Ben-Avi, zu מְכוֺנָה „Maschine“, von lat. machina |
מוֺנִית | Taxi | zur Wurzel מנה „zählen“ (i.S. v. „Taxameter“?) |
אוֺפַנַּיִם | Fahrrad | Dual von אוֹפַן „Rad“ (auch atl.) |
מְלָפְפוֺן | Gurke | gr. μηλοπέπων mēlopepōn „Melone“ |
עַגְבָנִיָּה | Tomate | zu עגב „lieben, Verlangen haben“ (auch atl.), nach dem Vorbild von frz. pomme d'amour (heute aber Bezeichnung für einen mit roter Zuckerglasur überzogenen Apfel) |
בָּצָל | Zwiebel | AT nur Num 11,5; Achtung: בַּצֵּל „im Schatten“ |
תּוֺדָה | danke | AT: „Dank, Lob“ |
בְּתֵאָבוֺן | guten Appetit | |
צֶבַע m, Pl. צְבָעִים | Farbe | |
שָׁחוֺר | schwarz | |
לָבָן | weiß | |
יָרוֺק | grün | |
צָהוֺב | gelb | Lev 13,30ff |
וָרוֺד | rosa | |
חַלּוֺן | Fenster | auch atl. |
חֶשְׁבּוֺן | Rechnung | AT: „Berechnung“, nur 3x im Pred |
תַּיָּר | Tourist | ursprl. „Führer“, von תִּיֵּר „den Weg weisen, führen“ (nachbibl. Pi. v. תור „erkunden“) |
בְּעָיָה | Problem | von aram. בְּעָיָא (Dalman) bzw. בַּעְיָא (Jastrow) „Frage“ |
שְׂדֵה תְּעוּפָה | Flughafen | |
טִיסָה | Flug | |
מֲשֶׁהוּ | etwas | |
מִכְנָסַיִם | Hose | zu כנס1 „hineingehen“ |
כְּנִיסָה | Eingang | zu כנס1 „hineingehen“ |
כְּנֵסִיָּה, cs. כְנֵסִיַּת | Kirche | zu כנס2 „(ver)sammeln“ |
כְּנֶסֶת | Parlament | zu כנס2 „(ver)sammeln“ |
כַּדוּר | Ball, Kugel | daher כַּדוּרֶגֶל „Fußball“ |
חוּפְשָׁה | Ferien, Urlaub | |
מִשְׁקָפַיִם | Brille | geprägt von Hayyim Leb Hazzan, zu שׁקף „hinaussehen“ |
מָקוֺם m, cs. מְקוֺם, Pl. מְקוֺמוֺת | Ort, (Sitz-)Platz, Stelle | |
שֵׁם | Name | |
כִסֵּא | Sitz, Stuhl | |
קוֺל | Stimme |
Friede (als Begrüßung) | שָׁלוֺם ʃalóm |
السلام عليكم as-salāmu ʕalaíkum |
Friede (als Antwort) | و عليكم السلام wa ʕalaikumu 's-salām |
|
(vielen) Dank | (תוֺדָה (רַבָּה todá (rabá) |
شكرا جزيلا ʃúkran (dʃazīlan) |
wie geht es dir (m/f)? | מָה שְׁלוֺמְךָ \ שְׁלוֺמֵךְ ma ʃlomχá / ʃloméχ |
كيف حالك kaifa ḥāluk |
bitte | בְבַקָּשָׁה bevakaʃá |
من فضلك min fáḍlik |
okay | בְסֵדֶר beséder (wörtl.: in Ordnung) |
طيب ṭajjib (wörtl.: gut) |
ja | כן ken |
نعم naʕam |
nein | לֹא lo |
لا lā |
Wasser | מַיִם májim |
ماء māʔ |
auf Wiedersehen | לְהִתְרָאוֺת lehitraʔót |
مع السلامة maʕa 's-salāma |
Im Arab. wird kurzes i oft irgendwo zwischen [ɪ] und [ə] ausgesprochen, ai hört sich wie [ɛi] an.
Quelle: lyricstranslate. Text und Musik: Naomi Shemer, 1967. Im folgenden die von Ofra Haza gesungene Version (vgl. die Übersetzung bei Shira). Nach dem Sechstagekrieg wurde ein weitere Strophe gedichtet, die von Ofra Haza als zweite Strophe gesungen wird. Die ursprüngliche zweite Strophe ist dagegen weggelassen. Diese neue Strophe hat natürlich politische Brisanz.
1 | אויר הרים צלול כיין | 'avir harim tsalul ka-jájin | Bergluft, klar wie der Wein | אֲוִיר Luft; צָלוּל klar; |
---|---|---|---|---|
וריח אורנים | ve-réaχ 'oranim | und Pinienduft | רֵיחַ Duft; אֹרֶן Kiefer, Pinie | |
נישא ברוח הערביים | nisa be-rúaχ ha'arbájim | getragen vom abendlichen Wind | עַרְבַּיִם du. v. עֶרֶב Abend (kein Pl.?) | |
עם קול פעמונים | im kol pa'amonim | mit Glockenklang | פַּעֲמוֹן Glocke | |
ובתרדמת אילן ואבן | u-v-tardemat 'ilan va-'even | und im Tiefschlaf von Baum und Stein | תַּרְדֵּמָה Tiefschlaf, Winterschlaf; אִילָן Baum | |
שבויה בחלומה | švuja ba-χaloma | gefangen in ihrem Traum | שָׁבוּי gefangen; חֲלוֹם Traum | |
העיר אשר בדד יושבת | ha-'ir 'ašer badad jošévet | die Stadt, die einsam wohnt | בָּדָד einsam | |
ובליבה חומה | u-ve-liba χoma | und in ihrem Herzen eine Mauer | חוֹמָה Mauer | |
R | ירושלים של זהב | Jerušalájim šel zahav | Jerusalem aus Gold, | |
ושל נחושת ושל אור | ve-šel neχóšet ve-šel 'or | und aus Kupfer und aus Licht | נְחֹשֶׁת Kupfer | |
הלא לכל שירייך | halo le-χol širájiχ | Bin nicht für alle deine Lieder | הֲלֹא (ist) nicht? | |
אני כינור | 'ani kinor | ich eine Geige? | כִנּוֹר Geige, Violine | |
2 | חזרנו אל בורות המים | χazárnu 'el borot ha-májim | Wir sind zurückgekehrt zu den Wasserlöchern | חָזַר zurückkehren; בּוֹר Grube, Loch |
לשוק ולכיכר | la-šuk ve-la-kikar | zum Markt und zum Platz | שׁוּק Markt; כִּכָּר Platz; Laib | |
שופר קורא בהר הבית | šofar kore be-har ha-bájit | Ein Schofar ruft auf dem Tempelberg (wörtl: Berg des Hauses) | ||
בעיר העתיקה | ba-'ir ha-'atika | in der Altstadt | ||
ובמערות אשר בסלע | u-va-m'arot 'ašer ba-séla | und in den Höhlen, die im Fels sind | מְעָרָה Höhle, Grotte; סֶלַע Fels | |
אלפי שמשות זורחות | alfej šmašot zorχot | scheinen tausend Sonnen | זָרַח scheinen, strahlen | |
ושוב נרד אל ים המלח | ve-šuv nered 'el jam ha-mélaχ | und wir werden wieder hinabgehen zum Toten Meer (wörtl. Salzmeer) | שׁוּב wieder; יָרַד (Fut. 1.Pl. נֵרֵד) hinabsteigen, herunterkommen | |
בדרך יריחו | be-déreχ Jeriχo | auf dem Jericho-Weg | ||
3 | אך בבואי היום לשיר לך | 'aχ be-vo'i ha-jom la-šir laχ | Aber wenn ich heute komme, um dir zu singen | אַךְ aber, nur; שִׁיר singen |
ולך לקשור כתרים | ve-laχ li-kšor ktarim | und dir Kronen aufzubinden | קָשַׁר anbinden, verbinden; כֶּתֶר Krone | |
קטונתי מצעיר בנייך | katónti mi-tsa'ir banájiχ | war ich kleiner als der jüngste deiner Söhne | צָעִיר jung | |
ומאחרון המשוררים | u-me-'aχron ha-mšorerim | und als der letzte der Dichter | אַחֲרוֹן letzter; מְשׁוֹרֵר Dichter | |
כי שמך צורב את השפתיים | ki šmeχ tsorev 'et ha-sfatájim | Denn dein Name ätzt die Lippen | צָרַב brennen, ätzen | |
כנשיקת שרף | ki-nšikat saraf | wie ein Kuss eines Seraphs | נְשִׁיקָה Kuss; שָׂרָף Schlange; Seraph | |
אם אשכחך ירושלים | 'im 'eškaχeχ Jerušalájim | wenn ich dich vergessen werde, Jerusalem | שָׁכַח vergessen | |
אשר כולה זהב | 'ašer kula zahav | das ganz (wörtl. ihre Gesamtheit) golden ist |
Autor: E-Mail-Kontakt)
Letzte Aktualisierung: 28. März 2020